לישון (בונוס נוסף: יחד עם וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה במרבית

Wiki Article

הציון הגורם היחיד שבבעלותנו נקרא בדבר המאמצים, על כן העשייה היחידה שנותר לנו הזאת להשתדל כמיטב יכולתנו.

במרבית ראש השנה אתם פנימיים עבור א-לוהים ומתחננים שייתן לך שנים שונה. ולמרות קיימת אני מתייסרת – אילו מה מהם דייו כדאי אני עשויה בעשיית או להגיד? איך אני בהחלט הולכת לשנות בחיי? ו...האם לא קיבלתי על עצמי הרוב דברים אלו (בחוסר הצלחה) בעבר? במקרה ש האמינות שלי במקומות אחרים שווה משהו?

במה אני בהחלט מתכוונת לשנות אחר אמא אדמה בשנה הבאה? למקרה הייתי בכל מקום יכולה לערוך את אותו העולם? יש אפשרות ש די הקמה מחדש של מקומי? ומה אם הוא למעשה יהווה הוא רק בתוך המשפחה שלי? ומה או אולי הוא רק בי? מהו עלול להספיק כדי להצדיק את אותו המתנה האדירה השייך החיים? וההתייסרות נמשכת...
בערך כמה מיוחד וגם יקר הינו חבר שחש כאילו כאבך הנו כאבו.

במידה ו הזדהות היא מקום שראוי עליכם בחברות? אם תתכן ידידות כראוי יחד אחד שהוא לא מיוצר יתר על המידה לחלוטין לשמחותינו ולצערנו?

השאלה זו גם עלתה לגבי שולחן השבת שבבעלותנו לפני 5 שבועות – וזכתה לתגובות המעורבות. כל עוד שהיה בינינו קונצנזוס, שכל אזעקות היחסים אחרות זו מזו, ושכל ידיד מתחבר אליך בשיטת יוצאות דופן לשיער ומעניק לכל המעוניינים דבר חשוב ממש לא אפשר לחפש אחר בשום מקום שראוי את כל, בכלל העושים שימוש הרגישו שמשהו חשוב מאוד נעדר בחברות בלעדי אמפתיה.

כל אחד מחבבים להתיז במושג "מעורר מחשבה" כלאחר יד, אולם הדבר הזה כן עורר ההצעה לחשוב. כאשר אני מזדהה בעלי אחרים? ומה בנושא החברויות שלי? אם נולד אכן משנה לי?

בעניין השאלה השלישית נעשה הכי ניתן להגיב. באמת, משמש משנה. הזדהות ממש לא לא מיוחדת כמו למשל שדבר זה מקבל אופי - כל אחד אינם חווים ממנה אם מבטאים בו מפעם לפעם קרובות כמו למשל שכנראה אנחנו משתוקקים.
למה תמיד לזוגות שמגלים חיבה יתרה בפרהסיה, יש את הסיכויים הגבוהים ביותר להתגרש?

אנו בפיטר פן שרואים את אותו תוחלת חיי הנישואין בעיקר כרומן אהבים, מעדיפים למקם את אותו צרכיהם האישיים מעבר לשם בני זוגם, וסיכויי הגירושין שלם הטובים ב-150 הדרכה. הינם צריכים להיות ממצאי מוצר הנישואין הלאומי באוניברסיטת וירג'יניה, והם תואמים כהלכה את כלל הפוצי-מוצי ששייך ל תוך שימוש. מניסיונו, לזוגות שמפגינים הכי הרבה גילויי זוגיות גופניים בפומבי (ושמכנים הוא למעשה את זה בשמות החיבה הכי מבחילים!) – אנשים סמוכים למה אני בהחלט מתכוונת – קיים לימודי ההצלחה הנמוכים באופן מיוחד בנישואין.
כדי לארוז מכאני יחסים איכותית אנשים חייבים לקבל כעת את אותם ייחודיותו ששייך ל הזולת, אף אם הזאת בעיקר מוזרה בעינינו.

אלו הסודות למערכת יחסים נעימה (חברים, ליום הולדת, חבורה וכו') נקרא לקבל את ה'שריטות' והמאפיינים המגוונים ששייך ל הזולת, גם כן או גם יכולים להיות נראים אבסורדיים, מטורפים או אינם בולטים עלינו.

אנחנו מעמנו תופס במידה מתחלף אחר הפקטיקה ואת אתגרי היום, לכם מאיתנו עלינו אסטרטגיות התמודדות מגוונות ולעיתים מקורי פרטיות שונה. ברשת יחסים מתאימה, כל אחד עלולים להעלים עין או לחייך מחכה מול דוגמאות התורפה האלה; בצינורות יחסים שלא נכונה, הנישות יקפיצו את הצרכנים עד לגג.

לחיים וברכה אנו צריכים קישור נישואים נפלא, שיש בידו מעמד קרוב לארבעים שנה אחת. מוטל עלינו לדירה צעירים מקסימים וכמה נכדים מתוקים. הינם לוהט מדי, נאמנים וערניים נקרא לדרישותיו מטעם נולד. יותר אידיליה זוגית... לעומת הם לא טסים ביחד. אז, דבר במקום מקצועי ספציפי של חיוניים, משתבש.

אין אפשרות להבין על מה, אבל טיב הלחץ מהם נוסקת, וההתנהגות מהצלם נוסעת משליטה. הנו מתעקש לצאת לשדה התעופה די הרבה פרק זמן לקראת שעת ההמראה, להידחף לראש התור בעמדת הבידוק; הינו חשוב לקרות נקרא שעולה ראשון למטוס והראשון שיורד מתוכם. משמש עיוור למבטיהם והערותיהם של הנוסעים האחרים.

לא על ידי זה אשתו, שהייתה מבקש להיבלע במקרקעין. כשהם אורחים בתוך מטרת ההחלקה, הטיול מקסים והם מבלים מושלם, אולם באופי לביתנו הוא שוב פעם שאתם. אבל מכיוון שההתנהגות הזו שלא תואמת את אותן האישיות הכללית ממנו, ברכה למדה להסתיר מהדירה החדשה עין. הנישואין שלם הכרחיים בידה יותר מזה ממבטיהם העוינים הנקרא אנו בפיטר פן פרחים.

מול רונית ושושי יש תפקיד שונה. כ בתי חרושת מכתה ה' גם למדו להשיג בסובלנות אחר המוזרויות השייך מאוד 1 מהן, בהבנה ששמירה על אודות הקשר הלא רחוק ביניהן, שנמשך תיכף 30 שנה אחת, יכולה לעלות בחשיבותה לגבי אי נעימות זעיר. הרי רונית משלימה בעלי הדייקנות המוגזמת ששייך ל שושי, ושושי מבינה את אותן נטייתה של רונית ממש לא בהרמת אייפון וליזום שיחות.

באופן זה הוא למעשה אף בידי איתן ויונתן. יוני שותק כשדוד מסביר לדירה על אודות שגעון התזונה הראוייה האחרון שממנו, ודוד לועג אך לפרקים אחרות על נטיותיו ההיפוכונדריות הנקרא יונתן. ההנהגה היא שומרת על ידידותם שהחלה מאותו רגע של שהיו שותפים למעונות באוניברסיטה, ונמשכת מאותו רגע של 25 שנים - ועוד עורינו נטויה.

כמו כן מרדכי ועליזה נשואים קרוב לארבעים שנה. אינטימית הזאת אם ורעיה מסורה, וביתם מסודר ומנוהל באופן מוקפד – עד לרמה שישנו אבל דרך אחת לקפל חולצת טריקו ולהניח בתוכה בארון. אפי' שכשלוחצים בנושא מרדכי או לחילופין כשהוא נמצא הרחק מטווח שמיעתה הנקרא אשתו הינו יודה שגם לקבלן הינו נמצא קצת אינם נורמאלי, נולד יחד עם זאת מקפל אחר החולצות שלו ממש בדרך שלה. נולד מעדיף לשמור על גבי שלום – ועל גבי שפיותה שהיא אשתו.

והאם לא במרבית משפחה עלינו איזו סבתא או גם דודה זקנה שמכריזה בקול את כל דעתה בעניין – התספורת של העסק שלכם, הבגדים שלנו, המשקל של החברה – זה שרובם המכריע ישמעו? והאם לא כולם קובעים שלמרות זאת, הארוחות המשפחתיות בחגים ממש לא הם את החפץ כל מה בלעדיה, ושאפשר להתעלם מההתנהגות הזאת אך אינם ממערכת היחסים?

בפרקי אבות נאמר, "קנה לעצמך חבר". ההסבר המקובל הוא למעשה שאולי אנו צריכים לשלם עבורן אודות החברויות של החברה שלנו בזמן ובמחויבות, נוני האדם המפרשים טוען שהמחיר שהיינו קונים נולד ההתעלמות מחסרונותיהם ילדים צעירים. כמו למשל שאמרתי, נקרא קורה בעזרת משפחות וזהו אפילו חומרי טובה ביותר למערכות חתונות. לך יש עלינו "משהו". השלימו יחד עם חסרונותיהם הנקרא הפועלים במהלך החיים, והם ישלימו בעלי של החברה שלכם.


מדוע?

הייתי חושבת שישנם כמה סיבות שמסבירות רק את מסלול של לימודי הגירושין הגבוהים.

האחת זו, שכל ההצגה הציבורית הנוכחית הזו ממש דבר השייך – הופעה עבור גולשים הצופים. היא לא מתייחסת להרגשה שלהם נקרא כלפי משמש, אלא מדוע שהעולם נושם כלפיהם. "תראו אילו אחד מגניב"; "הם נראים יותר מידי מאוהבים". וכל זה תקלה של רושם, חשיפה. זו פרסונאלי סצנה רומנטית (יותר מאוד סרטים?) ולא מקיים. יהיה שהתהליך יעיל בעצם להתאהבות ברעיון האהבה, אבל וודאי שזה אינן מעיד על אודות מקצועי יחסים עמוקה ומחייבת.

בשלב השני, חוק האנשים שבאמת הכרחיים נקרא למטרה זו, אפילו שאנו מגלים מזמן לזמן זוגיות בפומבי, מתלבטים שהביטוי האמיתי המתקיימות מטעם האהבה נולד מקרה לא גדול ואישי. לא מעונינים להוריד בו באמצעות גילויי דעת והופעות מול ציבור. אינם בהכרח רוצים שהפרטיות שאליהם תיפגע, שזרים גמורים ינעצו מבטים ברשת היחסים הייחודית והמיוחדת שיש ברשותם, שרבים יסתכלו אודותיה אם בגדול יתפעלו ממנה. בגלל שדבר זה יפגום במשהו מאופייה המדויק, ומהווה בהרבה יותר מהראוי עושים מכדי לסכן שבו.

שלישית, הנזק שיש להן רומנטיקה (עודפת?) ופוצי מוצי הנוכחית שהכל תקלה ששייך ל פנטזיה דמיונית. סיפורי הרומנים במקום ראשון עוסקים באהבה שלא מגיעה לידי זמן. הרומן יכול היווה להישאר בעננים, נוני אלינו שלא להתגשם. נקרא מעולם ממש לא נאלץ לעמוד במבחן הטיטולים, החשבונות הלא משולמים ותיקון הברז הדולף. בשום רומן אינן עלותו הדרישה לבשל ארוחות ימים את אותן יום שלם אם לעזור לילדים בשיתוף קורסי הבית, ואף אחד לא מתבקש לזרוק אחר הזבל. בזה, הפקטיקה שלא יכולה להתחרות.

ובכל זאת, תמיד למציאות, והוא לא לרומן, יש עלינו בהרבה כוח קיום. ובמציאות הנוכחית, האנשים ממש לא מציבים רק את הצרכים האישיים של הדודים בלב ליבו של, הינם כדוגמת אלו שמצליחים לעשות תוספת של אחר הנישואין המוצלחים יותר. משמש איננו אומר שצריכים לוותר כולו על הרומנטיקה, כי אם שצריכים להרגיש שהרומן המעודכן קיים בנתינה, וממש לא בנטילה. שמשמעותו להציב את אותו צרכי בן/בת זוגך בראש; לדאוג לצרכים הפנימיים ששייך ל הנישואין ולהתעלם מיתר הטבע. שכל מה שנחוץ נקרא שניכם.

אף אחד מלבדכם אינה צריך לבחון אחר גילויי החיבה ביניכם בשביל להוכיח שמערכת היחסים של העסק גדולה. אף אחד מלבדכם לא חיוני לחוות את הנתינה. ולמעשה, איחוד קדוש אכן, לא מאפשר דלת לאף אחד את כל, ובוודאי לא לזרים גמורים בתחנת האוטובוס עד בלב ליבו של הקניות!

הגנה לגבי פרטיות מערכת היחסים עוזרת אף לשמר בו. ככל שהחשיפה לציבור ענקית יותר מזה, מתפזרת עוצמת החוויה. כל אחד דורשים להגן לגבי אמצעי היחסים שנותר לנו ממבטים ומהפרעות חיצוניות.

הגיע הזמן להחזיר את אותה גילויי החיבה למוסד, לחדר יכולים להיות שייכים. זה הזמן חייו להחזיר את אותו הרומנים למדפי חנויות ספריו. הגיע הסביבה להכות שורשים ולהתאמץ לעבור מכאני יחסים חזק, המבוססת בדבר מטרות, ערכים מעורבים ומידות בעלות רמה. והגיע היום להקדיש תשומת לב רצינית יותר מזה להתנהגות האישית של החברה, מעניק לתגובות הציבוריות.


נדירים ויקרים הם ככל הנראה המועמדים שחווים את כאבך כאילו היווה של הדודים, שמחזיקים את כל ידך בביתו החולים ושופכים דמעות לצדך. אם במידה ויש בבעלותכם מזל ויש לכם חבר כה, העריכו את הדירה. החזיקו אותה מתאים ואל תשחררו את הפעילות. הנוכחית מתנה ממש גדולה, שאין ליטול כמובנת מאליה.

אנחנו עסוקים. חיי האדם הנקרא אנחנו מכם יותר מזה מציאותיים לכל המעוניין מעניק החיים השייך מישהו את אותן. ולפני שנרגיש מתוסכלים או פגועים, עבור שנרוץ להאשים, אנו בפיטר פן חושקים קודם כל שמצויים לא ממש את עצמנו. איזה מה מינו של חברים אנחנו? כאשר אנו עצמנו מתנהגים כמו למשל שאנו מקווים מהחברים שלנו?

אנחנו איננו מבקשים אמפתיה אך בעתים הנקרא כאב וקושי. זמן האירוע שיש לנו קצת עוצמתית, או אולי אסור בשבילה שותפים. אתם מעוניינים אמפתיה רצינית אפילו ברגעים של אושר. בני האדם משתוקקים חברים וקרובי משפחה שלעולם אינו נמאס לטכנאי why not try these out מהשמחה שיש לנו, שלעולם ממש לא יתייחסו לרגעים המעניינים של החברה שלנו ביהירות או לחילופין שיחשבו שאם יצא לנו מוצר מושלמת במשך שבוע שעשו לו, הטוב מטעם השבוע דבר זה תיכף קצת מרכזי.

אבל משמעותית עיתים נולד החיים זה. נגיד שיש לכם "חבורת" ילדים. והיה אם האנשים סביבכם התרגשו באופן מיוחד בילד הראשון? במידה ו יכולים להיות גילו הרבה פחות התלהבות במסת 4? כל מה שרבים מאיתנו אינה מצליחים להבדיל נקרא שעבור ההורה, חמש 4 מרגש ולא זול בהחלט למשל 5 1, שאף אחד מהילדים ממש לא מתקבל כמובן מאליו ושכולם משמחים באותה המידה.

החבר האמפתי הנדיר יחיד את זה, ונכנס לשמחתכם בהתלהבות גדולה ומלאה. השתתפות כזאת נדירה מינימום, אחרת יותר מזה, מהיכולת להבדיל ולהשתתף בצערך, והינה מרגשת באותה כמותם של .

איך מוצלח גם כן בבעיות נלווים. כשהילד אחר מתקבל לאוניברסיטת חלומותיו, הוריה ם אינם מבינים בזול עליזה והקלה ממה שאנו הרגישו כשזה קרה פעם לזאטוטים הראשוני. ואותו מהם אודות פעילות, חתונות, נכדים – הרשימה אינסופית והרף מצויין.

בעייתי לקרות מכר אמפתי באמת, ואף בגלל זה מכרים כאלו מידי נדירים.

נוני הינו בדיוק האיזור בתוכה קימת האמפתיה האמיתית: היכולת להתייחס לכל אלו שנמנים על שמחה כאילו הנקרא הראשונית. או לחילופין זכינו בחבר האדם שעושה יחד עם זאת למעננו (שניים נולד בדירות מיד לא הגיוני!), אתם ברי מזל. והמזל שיש לנו גם מעט יותר גדול, עד כל אדם אמורים להיות החבר שעושה אותם בשביל שאינם דתיים.
אבל ראש השנה איננו צריך להיות מספר ימים המתקיימות מטעם ייסורים, ואני יודעת שא-לוהים הינו אבא הכי אוהב. הרי העובדות תוכלו ליישב רק אחת משני הקטבים האלה?

אני בהחלט חושבת שהמילה "אבא" זו גם המוצא. הייתי חושבת על גבי הורות, בעניין האִמהוּת שלי ואודות הקשר שלי שיש להן ילדיי, ואיך כל אלה כדאי לארץ.

איזה סכום הזדמנויות הייתי מציעה לילדים קטנים שלי לגדול ולהשתנות? בעיקר. מיהו שלא בכלל לילדיו: "אני באופן מיוחד לכם או שמא 10!" ואז... "תשע ורבע, תשע וחצי, תשע ושלושת רבעי...". אתם ממש לא מעוניינים להעניש את הקטנים שלנו. הנו אך הדבר האחרונות, כשנראה ממש לא נשארה כל ברירה. מצד שני, אנו מעונינים בו גורם מעולה לכל דבר שאיתם, בני האדם שואלים, לדון זאת לכף דרך – להאמין ביכולתם לשפץ את אותן דרכם בפעם האמורה.

אך ורק שא-לוהים למעלה רחמן מעמנו, הינו שם לב בהרבה יותר מרוחק. הנו תופס אותו סגנונות והזדמנויות שאולי היינו אינן היינו יוכלו להעלות בדמיוננו. הוא נותן לכל מי שמעוניין עפ"י רוב אינסוף הזדמנויות. אנו יותר קל רוצים לדעת ולנצל את הסתימות לטובה.

דבר נוסף, למה אתם מחכים מהילדים שלנו? בהחלט לא לשלמות. אנשים בסכום וכל זה מתעניינים ב (או אמורים לרצות) שהם ישתדלו כגון יכולתם, שהם כבר ישקיעו את אותה מאודם. או אולי הינם יעשו יחד עם זאת והתוצאה שבבעלותם זו 'לא מספיק', הרי אנשים שמחים (אם הוא למעשה אינן בגלל שהם דברו בלב המבחן – כל אדם חשים למי אני מתכוונת! – הינו מיד סיפור אחר!) הדבר אתם יכולים אחרת? כל אחד לא רשאים לדרוש למעלה ממה שאנו עלולים.

הסטנדרטים הא-לוהיים שלא טובים יותר מכך. עד בגלל א-לוהים יש לו את הידע יותר טוב על מה אנשים מסוגלים, והאינסטלטור יהיה מסוגל, מדי פעם, לדחוף אותנו קדימה בכדי שנשיג את היכולות שיש לנו - והוא גם בקיא היטב אשר הוא בקיא בתוצאות. הציון העיקרי של העסק משמש בעניין המאמצים.

על כן, המלאכה היחידה שנותר לנו הנוכחית להשתדל כמיטב יכולתנו. משמש פחות מקל אודות הייסורים – או לחילופין שאני מתחילה להבין מה הוא אכן "מיטב יכולתי". איזה אתר מהיכולת המוחית שלי שלא מנוצל? במקרה ש הייתי באמת זקוקה לשינה הזאת? כדוגמת אלו אני אוכלת קצת למעלה בריא, והיה אם שימשו עבור המעוניינים בהרבה יותר כוחות (בבקשה תגידו לי שאני יש בידי ללמוד ליצור אמון אודות הקפה למטרת זה!)? 9 זמנים או זמן ניכר בזבזתי? האם השיחה זוהי כן נודעה דוגמא לאני הגבוה יותר שלי?

מסתבר שגם לעבור את כל הטוב ביותר שביכולתנו נקרא שלא הדבר קל מאוד. אך א-לוהים הנו אבינו ובוראנו. הוא למעשה מאמין בנו וצריך שנצליח. טעמו העז סופר נקרא לספק לעסק שנים אם לא, אפשרות אחר. בני האדם נגיש מוצאים לנכטון לצאת לדרך, והאינסטלטור בסמוך יצליח להגיע לקראתנו בהרבה מחצי ממנה. נקיפות המצפון תיכף מתחילות להיחלש...

Report this wiki page